ילדים/ות נולדים/ות לתוך תרבות ואז השאלה היא כיצד הם נכנסים/ות אליה. האם אנחנו מכתיבים להם כניסה מסויימת, מכניסים אותם לתוך הקיים, דואגים להתאמה שלהם אל מה שיש או שהכניסה הזו הדדית או משותפת, מפגש בין מה שקיים או התרבות שקיימת ומה שהילדים/ות מכניסים/ות לתוכה, מקבלים/ות או משנים/ות בה.
זו נקודת המוצא של הפרק: עד כמה הילדים הם שותפים או משתתפים בחיים שהם למעשה תמיד חלק בהם. מה זה פותח בשבילנו (במשותף לכולנו: לנו ולילדים), איזה מפגש ואיכות יחסים עם ילדים נוצרים מקבלה, הזמנה של הילדים לחיים משותפים והבנה של ההזמנה שלהם אותנו להשתתף בחיים שלהם ושלנו.
פילו ואני מדברות בפרק הזה על תרבות (וטקסי הכניסה או הקבלה השונים אליה, למשל ברית מילה) באופן ליטראלי וגם כשם קוד: ככניסה למשפחה, לבית ואחר כך למסגרות שונות, בגיל הרך בד"כ זהו גן.
יש המון מה ללמוד מהפרק הזה. כמו תמיד – דיברנו תיאוריה אבל פרטנו את זה דרך דוגמאות לתובנות ולדרכים של איך להכניס את היחסים והמפגש הזה עם הילדים הביתה. כמו שאמרתי על הפרק הראשון – מקווה שהצלחנו זה (רק) פרק שני…
פילו פילוסוף היא אשת חינוך. היא הקימה את גן השלום (או כמו שרבים/ות קוראים/ות לו גן פילו,) הגן הקהילתי הראשון בארץ במסגרת הפרטית ב-1987. (הוקם בזמנו כגן מעורבות הורים.)
היום היא עוסקת בליווי והדרכה פדגוגית של גנים קהילתיים (אבל לא רק), ואין סוף למה שאפשר ללמוד ממנה. זו עדות ממקור ראשון…