לפני כמה שנים התקשרה אלי אמא והתעניינה אם יש מצב
להכניס את תכנית "פילוסופיה בגנים" שלי לצהרון של ילדיה.
"אנחנו (ההורים) ממש מחפשים משהו איכותי לצהרון." היא אמרה לי.
"ומה קורה עכשיו התעניינתי?" "כלום, הם פשוט משחקים.
רציתי לכתוב הפעם כמה מילים על על הפשוט משחקים הזה.
ועל הרווח שהילדים/ות ואנחנו יכולים/ות להרוויח
מהתייחסות ל"עודף" הזמן שיש לנו ביחד – כיתרון.
ובעצם ללפתוח יותר נקודה משבוע שעבר,
ולהזמין אתכםן לנצל את הזמן הזה למשחק, פשוט משחק.
של ילדים/ות עם ילדים/ות ושלכם/ן עם הילדים/ות.
עם עדיפות למשחק חופשי.
הנה כמה נקודות על חשיבות של משחק ומשחק חופשי
והפשטות של להכניס אותו הביתה:
משחק הוא חשיבה. ובלשון משרד החינוך אגיד: חשיבה מהסדר הגבוה ביותר.
o במשחק ילדים/ות שואלים/ות שאלות משלהםן, ועונים/ות את התשובות שלהםן,
o כשלמשחק יש זמן, ילדים/ות יעלו השערות, ינסו ניסויים, יכשלו ויצליחו.
בדרך הם/ן יפתחו ביטחון בחשיבה, בסקרנות, בזמן (בכך שדברים לוקחים זמן),
ובעצמם/ן כיצירתיים/יות ויוצרים/ות, שואלים/ות וחושבים/ות.
משחק הוא למידה. והוא למידה מעמיקה ומפתחת. בשלל תחומים ודרכים. בהיותו חשיבה כמו שרשמתי למעלה וגם:
o במשחק ילדים/ות מתנסים/ות בחיברות, מפתחים/ות מוטוריקה ושפה, מעבדים/ות רגשות ועוד ועוד.
האמת בשטח, אבל, היא שמשחק בכלל ומשחק חופשי בפרט הולכים ונעלמים מעולמם של ילדים/ות בגיל הגן.
א.נשי חינוך מוצאות עצמן בשנים האחרונות במאבק לשמר זמן משחק ואף להאריך אותו
מול לחץ גובר והולך שהילדים/ות "יועסקו", יכוונו, ילמדו, ושהם/ן יגיעו מוכנים/ות לכיתה א'.
אבל למידה אמיתית ומוכנות לכיתה א' או לדברים אחרים
(גם הבשלות הנפשית, גם המוטורית, החברותית והקוגניטיבית)
נבנים ומתבססים הכי טוב במשחק.
הגיעו דברים לידי כך שבארה"ב
ואנחנו מכירים/ות לצערנו את המגמה שמה שמתחיל בארה"ב סופו להגיע אלינו "באיחור" של כמה שנים,
פירסמה אריקה קריסטקיס (Christakis) את הטבלה הזו על סדר יום נפוץ בגן:
כמו שאתם/ן רואים/ות אין בטבלה הזו אפילו מילה על משחק חופשי,
והזמן היחיד שהוא אולי מתרחש הוא ב-20 דקות שמוקצבות לחצר (outdoors activity)
אבל 20 דקות זה לא זמן שילדים/ות באמת מפתחים משחק!
שלא לדבר על זה שבגן (או בבית ספר) בגלל שמעבר בין פעילויות לוקח זמן (למשל ללבוש מעיל בחורף)
הזמן שנשאר לחצר ומשחק הוא מועט מאוד.
אני מהמרת שמתוך 20 דקות, הוא מעבר לחצר ולמשחק יכול לקחת גם 17 דקות. עצוב.
בבית אבל, הזמן בידינו!
משחק חופשי בבית או להרוויח מהשהיה בבית – בפשטות
במקום לחשוב – מה אני אעשה עם הכל הזמן הזה, הכניסו לתוך השיגרה של היום משחק חופשי.
הילדים/ות יקפצו על העניין, וגם אלו שפחות רגילים/ות לשחק לבד,
יכנסו לזה אם תשדרו רוגע, ותבטחו בזמן שיעשה את שלו.
יותר מזה, תנו למשחק החופשי כמה שיותר זמן – כמה שהילדים/ו יקחו.
מהו משחק חופשי?
שני מרכיבים חשובים:
– זה משחק שאין לו מטרה מסוימת (כמו להתאים צורה לצורה, להשחיל טבעות או לפתור פאזל, אם אתן כמה דוגמאות של משחקים לגילים שונים.)
או "סיפור" שכבר מוטמע לתוך המשחק ומכוון אותו.
– בגלל זה, משחק חופשי הוא לרוב משחק עם חפצים ולא עם צעצועים.
דוגמה למתקן שמספר סיפור. עד כמה שהוא מגניב ומזמין חשיבה מלאת דמיון, הוא עדיין מספק איזוהי מסגרת לחשיבה.
הכוונה היא לחפציםישנים ו/או שבורים מהמציאות היומית של הילדים/ות:
טלפון ישן, מקלדת, סירים, מחבתות, כפיות, כבל אינטרנט ישן, צינור גינה ישן – כל מה שידכם/ן משגת.
שימו את כל אלו בקופסה (קרטון נמוך יספיק) והניחו אותה על הריצפה שתהייה נגישה גם לעיניים וגם לידיים של הילדים/ות, וזהו.
ילדים/ות מתים על משחק בחפצים אמיתיים – כי הם אמיתיים!
וגם כי הם מאתגרים חשיבה: גם במובן שצריך להבין איך ליצור מהם משחק
וגם במובן שצריך להבין איך ליצור מהם משהו.
וכן, אם זה מזכיר לך את חצר הגרוטאות המפורסמת זה בדיוק זה,
אותם רעיונות ואותם עקרונות, רק בפשטות והצניעות של הבית.
ואיך כל זה זה פילוסופיה עם ילדים/ות – משחק ומשחק חופשי בפרט –
מזמין חשיבה חופשית, ביקורתית (במובן האמיתי של המילה, זו שיורדת שהופכת בדברים), סקרנית וחוקרת.
בנוסף, חקר העצמי והעולם הוא תמיד חלק ממשחק חופשי
וכל אלו – הם תמיד הבסיס של פילוסופיה בשבילי.
תהנו לחשוב!
תהנו עם הילדים/ות!
קרן