ילדים שואלים הרבה שאלות.
לפעמים אפילו (או כך אנחנו מרגישים) יותר מידי!
לא כל השאלות אבל הן אותן שאלות.
יש שאלות שקל, פשוט ומהיר לענות עליהן.
למשל השאלה:
מה השעה? (שלוש ורבע, 10 וחצי)
למשל השאלה:
בן כמה סבא (61 נניח)
יש שאלות שדורשות מאיתנו קצת יותר זמן כי הן דורשות הסבר.
כמו למשל:
למה השמים כחולים?
איך עושים גלידה?
ויש שאלות פילוסופיות. שאלות שאין תשובה פשוטה, או תשובה אחת או שפשוט אין לנו תשובה. (כן זה קורה אפילו לנו).
שאלות פילוסופיות יכולות להיות גם כאלו שאנחנו יותר מתעניינים במה הילדים חושבים מאשר לענות עליהן. אלו שאלות שהן הזדמנות בשבילנו להכיר את הילדים שלנו לעומק, איך הם חושבים, על מה הם חושבים, ממה הם שואבים דימויים, ממה הם מפחדים, מה מניע אותם ועוד ועוד.
שאלות כמו:
למה אנחנו חיים?
מה קורה למי שמת?
איך יודעים אם אלוהים קיים?
אמא – איך אני יודעת אם אני ערה או חולמת?
במקרה כזה, יש דרך פשוטה מאוד לדעת מה הילדים חושבים.
פשוט תשאלו אותם:
ילדה: "אמא, איך אני יודעת אם אני ערה או חולמת?"
אמא: "מה את חושבת"
או
אמא: "איך באמת?"
כל כך פשוט. תחזירו את השאלה אל הילדים, בטון מתעניין ועם זמן להקשיב. ועולם ומלואו יפתח בפניכם. יפתח בפניהם ואיתכם.
ויש דברים שאנחנו, כהורים או כגגנות, נשמח להפוך לשאלות פילוסופיות. כמו למשל האמירות של ילדים זה לא פייר! כמה נגלה וכמה נרוויח אם נמצא מתי ואיך לשאול את הילדים למה זה לא פייר? ומה זה פייר (או מה הופך משהו לפייר). על כך בפוסט אחר (בקרוב).