וואי וואי וואי – איך אני אוהבת את הסרטון הזה!
שמציף עבורינו ומזמין אותנו לחשוב,
על כך כך הרבה נושאים מרכזיים בחיים של הילדים/ות
בכלל ובעת הזאת
(אני כותבת על זה בהרחבה בהמשך)
וכל זאת – או דווקא בגלל – שהוא ללא מילים.
(כל כך אוהבת ששולחת שוב, כן עוד יהלום מהארכיון ♥)
על מה הסרטון לא מדבר?!
הוא שואל על:
♦ שיתוף ולקיחה
♦ שקר ואמת,
♦ מה שלי ומה של מישהו אחר/ת.
ואז מעלה עוד כמה נושאים,
פילוסופיים באותה מידה:
♦ מה אנחנו יודעיםות,
לעומת מה אנחנו חושביםות.
♦ איך אנחנו יודעים משהו?
♦ מה זו טעות?
♦ האם אנחנו חושביםות, ומתי, שאנחנו טועים?
♦ מה ניתן לתקן, ומה לא.
וכל זה כרוך בצורה יפה כל כך בהנחות מוקדמות.
או במראה עבורינו עד כמה הנחות שלנו על:
♦ אנשים,
♦ התנהגות,
♦ גילנות,
מושפעות מהנחות שלנו על כל אלה.
וכל אלו מאפשרים לנו לפתוח עוד קצת את המבט שלנו
ולגלות שהסרטון הזה בהתייחס לימים האלו:
מאפשר לנו גם לרכך קצת
את נקודת המבט שלנו
ולאפשר עוד נקודות מבט
את האפשרות בכלל שיש עוד נקודות מבט!
וכך הוא גם מרגיע אותנו, המבוגרים,
אני חושבת – אותי הוא בטוח מרגיע,
שהילדים והילדות יכולים לחשוב על טוב ורע
בצורה מורכבת
ורב ממדית למשל.
שזו בעיניי אחת הדאגות המרכזיות
של העת הזו,
וכשאני חושבת על חשיבה
ופילוסופיה, ובכלל החיים שלנו כאן
הסרטון מראה לנו שאפשר להיתמך ולהיעזר
במה שחשיבה מורכבת מאפשרת.
שזה מה שאנחנו מחפשיםות תמיד, לא?!
אז בסרטון יש שלל רבדים
ושלל נושאים מורכבים
ומורכבים יותר
ואיזה יופי שיש סרטון כזה
ואיזה יופי שאפשר לחשוב על כל זה.
כי כל זה, כמו שאני תמיד אומרת,
ממילא חלק מהחיים שלנו.
♦ מה עושים עם הסרטון? ♦
הייתי מראה את הסרטון לילדיםות,
פשוט אומרת: "הי מישהי שלחה לי סרטון מעניין רוציםות לראות?"
ואז, אם הילדים/ות שלכםן דברנים/יות שואלת אותםן שאלות כמו:
מה חשבת על הסרטון?
מה אהבת?
אולי מספרת משהו שהסרטון הזכיר לי ושואלת אם הזכיר להםן משהו,
וזהו – רואה לאן זה מוביל,
זורמת לאן שזה לוקח
אבל זוכרת – לא להכניס לשיחה אג'נדה משלי,
לא לכוון, לא לשאול כאילו יש תשובה לשאלה שלי,
כי אז איבדתי את מה שהםן חושביםות באמת!
אם הילדים/ות שלכםן פחות דברנים/יות
או שאתם/ן לא בטוחים/ות שאתםן יכוליםות להימנע מאג'נדות,
הייתי מראה את הסרטון, אהבת? או מה חשבת? ואז למה
וזהו,
מניחה לזה כך.
כמו הרבה דברים שאנחנו עושים כאן/בפילוסופיה עם ילדיםות
הסרטון יעשה את שלו כך או כך.
ולדעתי, שווה את הצפיה עצמה גם בלי שיחה אחריה.
בטחו בילדים/ות ובחשיבה שלהםן!
תהנו לחשוב,
תהנו עם הילדים/ות,
קרן