איך ללמוד חשיבה מליצן קרקס (לא כזה שמפחיד אותנו!)

לפני כמה ימים נתקלתי בסרטון ביוטיוב
שישר ידעתי שאני חייבת לכתוב עליו
(ושהוא ישר מצטרף לאוסף סרטונים פילוסופיים שאני אוספת)

תראו,
יש הרבה דרכים לדבר על מה זו חשיבה עם הילדים/ות
אבל הדרך של להראות היא (כמו תמיד) הטובה מכולן.
ובסרטון הזה האמן והליצן (המובן הכי טוב של המילה)
תום מונקטון עושה את זה בגדול –
עם המון קסם, אתלטיות שלא תאמן
(טוב אתלטיות שגם אני רוצה!)
וכל כך הרבה חשיבה על מה זו חשיבה
אפילו שהסרטון הוא לכאורה על חשיבה עקומה
לא אפקטיבית ולא הגיונית
או בעצם, בדיוק בזכות זה!

כי אולי "הבעיה" בסרטון היא פשוטה,
תום מונקטון רוצה מברשות לצייר,
והוא אפילו אחרי שניה או שתיים יודע היכן הן,
על המדף העליון בחדר.
העניין הוא שזה שאת/ה רואה את הפתרון,
ממש לא אומר לך כלום, מסביר או מנחה,
על הדרך.

והדרך – היא החשיבה.
אז תום מונקטון מנסה –
הוא מנסה להרים את היד,
ולקפוץ,
ולטפס על המדפים, באינספור דרכים.
שרק מוסיפות לו עוד בעיות.

למשל העובדה שיש לו "רק" שתי ידיים,
והוא אפס, צריך אותן כשהוא מטפס על המדפים,
וכך אפילו שהוא במרחק נגיעה מהמברשות שלו, הוא לא יכול לקחת אותן.

וכל הבלגן הזה מתרחש
כשאנחנו והילדים/ות,
רואים בבירור שיש לו
ממש בהישג יד,
סולם.

שהוא אבל – מתעלם ממנו לחלוטין!
בנתיים.

ורק על זה שהסולם אדום,
כלומר ברמה הקונקרטית בולט
וברמה המטאפורית הוא סימן אזהרה
אפשר לכתוב שיר על מה זו חשיבה,
ואיך העולם טומן לנו כל הזמן
אוצרות לחשוב עליהם ואיתם.

בסוף, גם תום מונקטון שם לב לסולם,
אבל זה כשלעצמו לא מספיק, כמובן.
כי גם להשתמש בסולם,
למשל לעלות עליו,
זו לא מובן מאליו,
אלא ממש תהליך הבנה שיש להבין!
(וזו לא כפילות, מה שכתבתי)

אז הוא עולה – ומיד בלי שהוא התכוון
הוא גם יורד בצד השני
והנה עוד מטאפורה מנצחת על תהליך של חשיבה.

הוא הופך את הסולם,
הוא מעמיד אותו פה ושם,
הסולם הוא בעצם גשר בין השולחן למדפים
שלא כל כך עוזר לו,
וכך החגיגה נמשכת.

לא פלא – שהסרטון הזכיר לי,
ובכך הוא המחשה בשבילנו המבוגרים,
איך ילדים/ות חוקרים
איך – בדיוק כמו תום מונקטון למשל,
הם יבדקו וינסו 7000 דרכים איך להגיע למדף מסוים,
לפני שישתמשו בסולם שלידם
אפילו אם הם כבר מכירים,
ועלו בעבר על סולם.

זו הכנסה של חשיבה וידע לשרירים.
זה הפיכה של העולם "לשלי"
לא משהו שהראו לי,
אלא
משהו שאני מבין ומבינה.

יותר מכך –
זו הפיכה של העולם
למשהו שאני הצלחתי להבין!

ובדרך – הבנתי איך העולם פועל,
איך חשיבה עובדת.
הבנתי הבנה.
הבנתי הגיון.
פשוט ככה.

ולא נשכח את עקרונות היסוד שלנו של חשיבה
שהסרטון הזה, למעשה האמן תום מוקטון מסמן עליהם V אחד אחד:

חשיבה זה כיף – ורואים על תום מונקטון כמה כיף לו!
חשיבה זו הנאה (גם) מהבלתי מובן –
לחשיבה יש שכבות – כי אנחנו רואים/ות את מונקטון חושב
אבל אנחנו – טוב אנחנו רואים "חורים" בחשיבה שלו,
חוסר הגיון, וחושבים/ות אחרת ממנו!
ובכל זאת אנחנו לומדים/ות ממנו לחשוב.

וכל זה – גם כולל חשיבה מושגית
על מה זה סולם
ועל מה זו חשיבה.

ואם לא די בזה (ובהחלט יכולנו להסתפק בזה, יכולנו להגיד: דיינו)
הסרטון גם מוסיף לנו, כלומר מראה לנו ישירות
שני העקרונות שהיו פחות ברורים
בניוזלטר ששלחתי לפני כמה שבועות על רגע ודודלי:
(לחצו כאן להרשמה לניוזלטר)

1.
חשיבה זה תהליך – ובאמת שילדים/ות יודעים את זה,
וחיים את זה כל הזמן.
אבל כשהם רואים את זה מול העניים וכמה זה כיף
זה חיזוק על חיזוק על חיזוק עבורם
להנאה שהם/ן כבר חווים מהתהליך הזה
וגם לסבלנות שיש להם/ן אליו.

2.
חשיבה זו תנועה –
מטאפורית, אבסטרקטית וכדומה:
מדבר לדבר,
מהידוע ללא ידוע וגם הפוך,
מהידוע ללא ידוע, וכך הלאה.

חשיבה היא תנועה גם במובן הליטראלי, כלומר הפיזי.
כולנו חושבים, וחושבים טוב יותר או אחרת, בתנועה.
וזו אחת הבעיות של התרבות הישבנית שלנו היום!
שילדים/ות לשמחתנו, לפחות בגן, עוד לא כפופים אליה.
לפחות לא כמונו.

תקומו! תלכו בחדר, תלכו ברחוב, בים
ותראו כמה החשיבה שלכם/ן מ-ס-ת-ד-ר-ת.
משתפרת, נהיית חדה יותר. מגיעה למקומה.

וגם את זה ילדים/ות יודעים,
גם את זה הם כורכים זה בזה,
וגם זו הנאה!

חשיבה זה כיף, כבר אמרנו?

תהנו לחשוב,
תהנו עם הילדים/ות,
איזה כיף שיש לנו סרטון איכותי להראות לילדים/ות!
קרן