פינגוונים, צבעים ושפה – ואיך כל זה הופך לסיפור נהדר לפני השינה לילדים!

קרן סדןבלוג

קיץ. וחם.
אז החלטתי לכתוב על הרצאת ted מרתקת על איך שפה מעצבת את החשיבה שלנו.
(ביננו – השאלה הזו היתה השאלה שבעקבותיה הלכתי ללמוד פילוסופיה.)
הסרטון הזה מרתק,
עשיר בשאלות פילוסופיות – לנו וילדים.ות.

לנו:
על איך השפה משפיעה ומעצבת את הקשר שלנו עם הילדים/ות
כמו גם את ההזמנה שלנו אותםן ואותנו לחשוב.

לילדיםות
– פשוט השאלה הכללית הזו.
שאפשר לשאול אותה בהמון צורות ומורכבות שונה.
ושכהרגלי, אני הכי אוהבת את הצורה המשחקית והצורה הסיפורית.

אז הפעם – אבחר בסיפור.
כי המרצה, לרה בורודצקי,
כבר מגישה לנו את הסיפורים בסרטון עצמו.
וגם כי כמו עוד הרבה דוגמאות שאני שולחת,
זו דוגמה נפלאה לאיך המחשבות הפילוסופיות העמוקות
הופכות לסיפורים פשוטים ומרתקים לילדיםות.
לעוגנים או תופסנים למחשבה.

לעכשיו או לאחר כך.

כלומר, חוץ מכוחו של סיפור להגיש את המורכב כפשוט
זו פשוט דוגמה, אתם.ן יודעים.ות
לכמה פילוסופיה מעניינת ילדים.ות!

אז לא יכולתי להתאפק – ואני שולחת לכם את הסרטון.
צפו בו מכאן ואז חזרו לפוסט
כדי להבין איך לספר את כל זה לילדיםות:

תלוי הילד.ה שלכם והגיל –
הייתי מספרת פשוט את הסיפור על כך שיש שפות
שאין בהם מילים לכמויות מדויקות –
אין להם למשל את המילה 7.
הייתי מספרת אותו ממש כמו שלרה בורודצקי מספרת אותו –
עם התמונה של הפינגוונים, והבקשה להגיד כמה פינגווינים הם רואים.

ואז הייתי מספרת גם את הסיפור על הצבעים.
בפשוטו – רק את זה שיש שפות עם יותר מילים לסקאלת הצבעים
ורצוי להראות את התמונה שהיא מראה,
ואז שהם טובים יותר בלהבחין בשונות בין צבעים בגלל זה.
זה לא מובן מאליו.

וזהו.

כל הדוגמאות של לרה בורודצקי ממש מעניינות.
והדוגמה על שפה כמגדרית – כמובן תעניין ילדיםות!
ואולי תרצו לתת עוד דוגמאות,
כאן אסתפק בשני אלו.

שניהם: מספרים וצבעים
מרכזיים לעולמם של הילדיםות
ומרתקים את החשיבה שלהם גם ככה.
(באמת שהשמחה שאני רואה שוב ושוב על פניהם של ילדות וילדים
בעקבות בקשה שלי לספור משהו – כמעט שאין שני לה! 🤗🤗🤗 )

לספר את הסיפורים האלו
זה הוא מקרה קלאסי של
"אני רק אניח את זה כאן"
כתופסן למחשבה לאחר כך.

אתם מספרים.ןת ולא מוסיפים.ות.
ואז:

יהיו ילדיםות שישאלו שאלות
יהיו ילדיםות שימשיכו את הסיפור
ויהיו כאלו שיחשבו עליו בינם ובין עצמם.

אנחנו את שלנו עשינו.
פתחנו הזמנה למחשבות עמוקות
ומורכבות מאוד.

ובכך, חגגנו כהרגלנו את חגיגית החשיבה.

מתי לספר?
טוב, כהרגלי אגיד
בהתאם לילד.ה והרגלי הקשב שלהם
לפני השינה
בנסיעה
בארוחה
בדרך כלל אחד מהרגעים האלו יעבוד.

תהנו לחשוב,
תהנו עם הילדים/ות,
קרן