הפוסט היום הוא קצר ולעניין.
הרעיון שנכיר דרך קלאסית להגדרה של חשיבה יצירתית,
ושאלה אחת שאם נכניס אותה הביתה תזמין חשיבה יצירתית של הילדים/ות ושלנו.
מהי חשיבה יצירתית
אני אוהבת את ההגדרה של גילפורד לחשיבה יצירתית.
גילפורד מאפיין חשיבה יצירתית בארבע דברים:
1. שטף – כמות של רעיונות.
2. גמישות – רעיונות שניתן לחלק למגוון של קטגוריות.
3. מקוריות – רעיונות יחודיים.
4. הרחבה – היכולת לפתח רעיונות ובין היתר להסביר למה ואיך.
שימו לב, שבגיל הרך ובגילי בית ספר יסודי (ואפשר לחשוב גם על גיל גדול יותר)
מקוריות בעיניי היא היכולת לחשוב רעיונות חדשים ויחודיים עבורי, לאו דווקא כאלו שלא נחשבו מעולם.
עכשיו, חשיבה יצירתית מרתקת ילדים/ות ובכל זאת יש כאלו שנוטים אליה יותר ויש כאלו שפחות.
ויש כמובן את אינספור הרגעים שאנחנו בלי משים סוגרים/ות חשיבה שכזו.
אז כדי לעודד ולטפח את החשיבה של ילדים/ות שחושבים/ות יצירתית,
לפתוח ולהזמין ילדים/ות שפחות נוטים לחשיבה יצירתית,
וכמה שפחות לסגור חשיבה שכזו,
הנה שאלה אחת שאנחנו יכולים/ות
לשאול באופן קבוע על דברים שונים
שפותחת ומפתחת את ארבעת המאפיינים של גילפורד.
*שימו לב כמובן שכשאתם/ן שואלים/ות את השאלות האלו אתם/ן מתכוונים ליישם את הרעיונות של הילדים/ות,
אחרת לא רק שאתם/ן לא מעודדים/ות יצירתיות, יש מצב שאתם/ן סוגרים/ות אותה.
השאלה היא פשוטה, קצרה ויכולה להיות חלק משיחה בדרכים רבות.
הבסיס שלה הוא השאלה: "איך עוד?" או "מה עוד?"
אנחנו יכולים לשאול את זה בעקבות משהו שנאמר,
או להזמין את השאלה הנ"ל ע"י שאלה מקדימה שאנחנו שואלים.
נניח למשל ששאלנו שאלה כמו:
:איך אנחנו מגיעים/ות לגן בבוקר?"
זו שאלת ידע, וגם – חשוב – על משהו פשוט ומוכר.
לכן נקבל תשובה.
למשל: "באופנים." (עוהב על באיזה אמצעי)
או
"אנחנו הולכים ברחוב של עומר ואז מגיעים." (עונה מה המיפוי של מה שתופס את תשומת הלב שלהם/ן)
ואז אנחנו:
"נהדר, ואיך עוד אנחנו יכולים/ות להגיע לגן?"
הנה עוד דוגמה,
גם כאן, שאלה על משהו מוכר וקבוע:
אנחנו: "מה אנחנו אוכלים לארוחת צהריים?"
תשובה: "פסטה"
אנחנו: "מה עוד אנחנו יכולים/ות לאכול?"
ואפשר גם לגוון במשחקיות:
אנחנו: אם היית יכול/ה לאכול מה שבא לך מה היית אוכל/ת?
תשובה: שוקולד
אנחנו: ומה עוד?
תשובה: גלידה
אנחנו: ומה עוד
רואים/ות איך השאלה הזו מזמינה את כל המאפיינים של גילפורד?!
(אממ, כן, זו רק דוגמה, סביר שלא נאכל את כל זה לארוחת צהריים.)
מה שיפה בשאלה הזו שהיא גם מזמינה אותנו
להוסיף רעיונות משלנו.
כלומר הפינג פונג ביננו ובין הילדים/ות הוא הדדי.
למשל:
אנחנו: "איך אנחנו מגיעים לגן?"
הילדים/ות: "באופניים."
אנחנו: "ואיך עוד אנחנו יכולים להגיע לגן?"
הילדים/ות: "בקורקינט!"
אנחנו: "כן, אפשר. וגם בריצה! ואיך עוד?"
הילדים/ות: …
וכך הלאה והלאה.
גם כאן אפשר להכניס משחקיות,
"איך עוד נגיע לגן?"
במסוק, בדילוגים, בקסם, עם מעיל שהופך אותנו לרואים/ות ובלתי נראים/ות
ועוד ועוד.
כמובן שחשיבה יצירתית היא םתח לשיחות שלמות של הנאה,
כי איפה נמצא או איך נתפור מעיל שכזה זה עולם ומלואו לדבר עליו. 
תהנו לחשוב,
תהנו עם הילדים/ות!
נ.ב.
אם יש משהו שפילוסופיה עם ילדים/ות טובה בו, זו חשיבה יצירתית.אבל לא רק,
חשיבה פילוסופית בפילוסופיה עם ילדים/ת היא שילוב, בעייני מנצח, של הטוב של כל העולמות:
חשיבה יצירתית, (עליה דיברנו היום)
ביקורתית (ניתוחית, כזו שיודעת לרדת לעומקו של עניין ולהפריד בין אמת ושקר)
ואכפתית (כזו שהעניין שחנו במה שאנחנו חושבים/ות עליו רק הולך וגדל, וגם העניין במי שאנחנו מדברים/ות איתו – באמת שזה קסם וקסם נרכש!)
את כל זאת ועוד נכיר, למד ולקבל אינספור כלים ודרכים להכניס הביתה,
בסדנת ההורים הקרובה שנפתחת ב10.1.
היא נותנת כלים שלא תקבל'י בשום מקום אחר,
היא מהנוחות שלך בבית,
היא פורמט מנצח של וידאויים לצפיה בזמנך החופשי,
ולייב שבועי איתי להתנסות ומענה על כל השאלות שלך,
והכי חשוב,
היא עושה שינוי משמעותי בחשיבה והדיאלוג עם הילדים/ות
בחמישה שבועות בלבד.
עכשיו (ולעוד כמה ימים בלבד) בהרשמה מוקדמת:
654 ש"ח שאפשר לחלק עד 6 תשלומים.